פסק-דין בתיק ת"א 3003-08

1.         עניינה של תביעה זו הסכם שנחתם ביום 8.9.06 בין התובעת - חברת אלומלייט (ישראל) בע"מ לבין חברת דיאמנט בנין בע"מ (להלן: " ההסכם" ו-" נתבעת 1") הסכם שכותרתו - " הסכם השכרת ציוד".

2.         התובעת העוסקת במכירה והשכרת ציוד מכני, התקשרה בהסכם עם נתבעת 1 - חברה העוסקת בביצוע עבודות בניה וקבלנות. לטענת התובעת במעמד חתימת ההסכם חתמו נתבע 3 ונתבע 4 על ערבות אישית לכלל חובות נתבעת 1 כלפי התובעת. בהתאם להסכם סיפקה התובעת תבניות לקירות אשר שימשו את הנתבעת באתר בניה בקריית גת.

3.         לטענת התובעת הנתבעת 1 לא מילאה אחר התחייבויותיה, לא שילמה את דמי השכירות במועד ואף לא השיבה את הציוד המושכר. התובעת גילתה כי הציוד הועבר לאתר בניה אחר, באזור פלמחים, בו בוצעו עבודות בניה על ידי הנתבעת 2.

התובעת נאלצה להשיב את הציוד בעצמה, ואז גילתה כי נגרמו לה נזקים בגין חוסרים בציוד.

4.         בכתב התביעה עתרה התובעת לחייב את הנתבעים 1-4 בתשלום חוב דמי השכירות והוצאות שנגרמו לה בגין חוסרים בציוד והשבת הציוד שלא בהתאם להוראות ההסכם.

5.         ביום 1.3.09 ניתן פס"ד בהעדר הגנה המחייב את הנתבעים 1 ו-4 לשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה. 

6.         בתום דיון ההוכחות הודיע ב"כ התובעת כי: " אני לא עומד על התביעה כנגד נתבעת 2 ואפשר למחוק אותה" (עמ' 54 לפרוטוקול שורה 31). לאור האמור יש לדון בטענות התובעת כנגד נתבע 3 בלבד.

טענות התובעת 

7.         התובעת טוענת כי הנתבע 3 חתם על ההסכם כערב לכל חיובי הנתבעת 1, והיה ברור לו כי הוא חותם כערב ולא בשם הנתבעת 1.

עוד לטענתה מסר לה הנתבע 3 שיק בסך של 132,774 ש"ח אשר המילה " ושתיים" טעונה תיקון וזאת בכוונה תחילה מתוך מרמה כדי לקפח את התובעת ומתוך ידיעה שהשיק יחולל.

8.         התובעת ציינה כי פנתה אל הנתבעים 1, 3 ו-4 על מנת שאלו יתקנו את השיק ובמקביל ישלמו את דמי השכירות אך הם לא פעלו בהתאם.

9.         התובעת מוסיפה וטוענת כי בניגוד להוראות ההסכם, הועבר הציוד המושכר מהאתר בקריית גת לאתר בניה בפלמחים בו ביצעה הנתבעת 2 עבודות בניה בעבור חברת זנדר. התובעת נאלצה להשיב לידיה את הציוד בעצמה, דבר אשר גרם לה הוצאות רבות.

12.        התובעת טוענת כי נתבע 3 הינו בעל המניות בנתבעת 2 - חברת קרפיצר בניה והשקעות בע"מ. עוד לטענתה חברה זו הוקמה והתאגדה ע"י נתבעים 3 ו-4  ביום 24.5.07  על מנת להתחמק מנושי נתבעת 1. עוד נטען כי הנתבע 3 הבריח את הציוד מנתבעת 1 לנתבעת 2, ובכך ניצל את האישיות המשפטית הנפרדת של הנתבעות 1 ו-2 למטרת תרמית תוך התחמקות מהתחייבויותיה החוזיות של נתבעת 1.

13.        התביעה כנגד נתבע 3 מבוססת על שני אדנים - האחד, הטענה כי ערב לכל חיובי הנתבעת 1. השני, הטענה כי נתבע 3 ניצל את האישיות המשפטית הנפרדת של נתבעות 1 ו-2 למטרת תרמית והתחמקות ממילוי התחייבויותיו החוזיות, ועל כן יש להרים את מסך ההתאגדות ולחייבו באופן אישי. 

14.        התובעת הוסיפה לחוב דמי השכירות של הנתבעים את הנזקים והחוסרים שנגרמו לציוד ועותרת לחייב את הנתבעים בתשלום הסך של 230,495 ש"ח.

טענות הנתבע

15.        הנתבע טען בכתב ההגנה כי הוא חתם על ההסכם בשם החברה ולא ערב באופן אישי לחיוביה. עוד נטען כי הנתבע 4 הוא זה שהיה אחראי להשבת הציוד והוא גם זה שהיה אחראי לביצוע ההתחשבנות הסופית בין הצדדים. בנוסף טוען הנתבע כי קיימת הפרדה בין  הנתבעת 1 והנתבעת 2 הוא לבדו מנהל את הנתבעת 2, ואילו הנתבע 4 מנהל את הנתבעת 1, ועל כן ומדובר בשתי חברות שונות. עוד לטענתו הוא לא היה בר סמכות בנתבעת 1 ולא ניהל את פעילותה.

חתימת נתבע 3 על ההסכם

16.        ההסכם כאמור נחתם בין התובעת לבין נתבעת 1 אשר שכרה את הציוד.